בלוג
או: כמה מילים על מילים, והדרך לכתיבת הספר הבא
-
כללי המשחק המלוכלך
העיר הזאת זה משהו. הקיום הזה זה משהו. השבוע הלכתי עם ידידתי יעל להיות זבוב על הקיר במפגש של מכורים אנונימיים. מסתבר שאפשר לעשות כזה דבר. פשוט לבוא ולהיות נוכח. לצפות מהצד. פעם בחודש הם עושים מפגש פתוח. אלה אנשים אמיצים, חזקים, חשופים וכנים. וגם חולים, במחלת ההתמכרות, שלרוב יושבת גם על משהו אחר. המחשבה…
-
החלום ואחריתו
הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות קרה השבוע, ושבו בנים לגבולם. הרבה הרבה חיים. חיים אחד הם הרבה חיים. הרבה כוכבי לכת נודדים שבו למסלולם, והביאו שמחה רבה במעגלים – לבני הזוג, למשפחה, לעם ועולם. פוסטרים שהחלו דוהים זעקו משאלות, והינה התגשמו. עכשיו האנשים האלה הם עתיד. וכמו אחרי כל חלום טוב שמתגשם, צפה אי…
-
שנתיים, והספר הגנוז
היום לפני שנתיים קמתי בבוקר בנואיבה, סיני. שני החברים שחלקו איתי חדר היו בשלבים שונים של קימה. באינטרנט הראו סרטונים של מחבלים בשדרות. חשבנו שזה AI. אמרתי להם שזה נראה אסון רציני. שזה עוד ייגמר באיזה 100 נרצחים. בתחילת המלחמה הייתי באיכילוב, כמעט מדי יום, עם חבר טוב שנפצע בנובה. אחר כך עברתי לדאוג לחברים…
-
וואלה יופי
והינה הסיפור מאחורי השיר שפורסם השבוע בסלון הדחויים – אין סיפור. אין סרגיי ואין מצלמה, אבל אנשים ששרועים בשתן של עצמם דווקא ראיתי. אני רואה כמעט כל יום. לפעמים המשורר הוא גם עורך דין, והוא חושב על זכויות וחובות, על תפקיד המדינה, על מדיניות וחקיקה. כשחלפתי על פני רוחות-אדם אתמול ושלשום, חשבתי על הטרגדיה הנוראית…
-
זה זה
לפני כמה שנים הייתי מאוהב (זה תמיד מתחיל בהתאהבות), ועשיתי מה שמאוהבים עושים – כתבתי שיר. שם השיר: "זה זה". ככה זה התחיל. ההתאהבות ההיא נשכחה מזמן (ובעצמי אני מבולבל מי הייתה הנמענת), אבל השיר נשאר. לפני שלוש שנים קרה עם השיר הזה חסד, והוא זכה בתחרות שירי אהבה של אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל,…
-
מה קורה בשכונה?
ביום שישי האחרון מישהו ניסה לקפוץ מגשר ההגנה. ניסה, כלומר איים לקפוץ. מישהו אמר שהוא היה שיכור. המשטרה חסמה את איילון משני הצדדים. בסוף הורידו אותו, אני חושב. אתמול ביום שבת עשיתי הליכה בשכונה. חציתי את כולה עד לפינת החי שאני אוהב, בפארק בגין. בדרך ראיתי המון שיכורים. חלק צועקים זה על זה בשפה שרה…
-
חזרה לארץ
חזרתי מחופשת הקיץ הגדולה הישר לתוהו ובבוהו של הבית. הרוגים, תקיפות, אזעקות, שחיתות, ייאוש. ככה זה אצלנו, אני חושב, זה בא בבום. כל הזמן עושים מלחמה, וכשלא עושים אז מדברים על מלחמה. וככה אדם מוצא את עצמו, עדיין עפוף מטיסה לילית נטולת שינה, הישר בלובי הבניין שלו רוקד לצלילי אזעקה עד שנזכר שהמרחב שלו ממילא…
-
לאהוב לאהוב את היש
אני נמצא בחופשה בסרי לנקה. ממש עכשיו אני שוכב על החול הרך בחוף היריקטיה. יש לי הרבה מחשבות על בודיהזם ועל יהדות, וגם על קשר רומנטי שנגמר לא מזמן. הכל מתערבב בראש לכדי תבשיל קארי מקומי. אני קורא הרבה וגם כותב, מכין את הקרקע לספר הבא. אני רוצה שהוא יהיה ממוקד, אחרת הולכים לאיבוד. אבל…
-
היי, נתראה כאן
תמיד הרגשתי שהכתיבה שלי צריכה בית. לא רק דפים בספר, אלא מקום פיזי שיחזיק את כל מה שאני. מקום שבו אוכל לספר לכם על מה שאני עובר, על מה שמרגש או כואב, ובעיקר – על מה שנכתב. האתר הזה הוא הבית הזה. הוא עדיין בשיפוצים, כמו תל אביב שבה אני חי. אבל הדלת כבר פתוחה.…